קרב אטואטוקה

קרב אטואטוקה

מלחמה: מלחמת גאליה
תאריכים	אוקטובר 54 לפנה"ס – הווה (כ־2,078 שנים)
מקום	ליד העיר טנגרן שבבלגיה המודרנית
קואורדינטות	50°47′00″N 5°28′00″E
תוצאה	ניצחון גאלי (בהנהגת שבט האבורונים)
הצדדים הלוחמים גאליה הרפובליקה הרומית מפקדים אמביוריקס קאטיבולקוס קווינטוס טיטוריוס סבינוס לוקיוס אורונקוליוס קוטה כוחות לא ידוע לגיון, 5 קוהורטות נוספות, כוחות עזר ופרשים איבריים, סך הכל כ-8,000 חיילים אבדות לא ידוע 8,000 איש
(למפת בלגיה מוגדלת)   בריסל אנטוורפן ברוז' גנט לייז' ארלון שרלרואה נאמור צרפת הולנד גרמניה לוקסמבורג הים הצפוני קרב אטואטוקה (למפת בלגיה רגילה)   בריסל אנטוורפן ברוז' גנט לייז' ארלון שרלרואה נאמור צרפת הולנד גרמניה לוקס. הים הצפוני קרב אטואטוקה

קרב אטואטוקה הוא קרב שהתרחש בסתיו שנת 54 לפנה"ס בין כוחות של השבט הגאלי האבורונים לבין כוחות הצבא הרומי ששהה באזור גאליה בלגיקה, כחלק ממערכת הכיבוש הארוכה שניהל יוליוס קיסר בגאליה. הקרב נערך ככל הנראה בעמק גיר ליד העיר טנגרן שבבלגיה המודרנית. כוחותיהם של האבורונים הפתיעו במארב את כוחות הרומאים ששהו בעמק לתקופת החורף. שני הלגאטוסים הרומיים שפיקדו על כוחות רומי באזור מטעם יוליוס קיסר לוקיוס אורונקוליוס קוטה (בלטינית: Lucius Aurunculeius Cotta) וקווינטוס טיטוריוס סבינוס (בלטינית: Quintus Titurius Sabinus), נהרגו בקרב. התבוסה בקרב איימה ליצור תסיסה בקרב שאר השבטים הכבושים באזור, ולפיכך תגובתו המהירה של יוליוס קיסר לא איחרה להגיע, בניגוד לציפיותיהם של מנהיגי האבורונים אמביוריקס וקאטיבולקוס ששיערו שהרומאים לא ימהרו להגיב בזמן החורף ויחכו לקיץ.

רקע לפרוץ הקרב

לקראת חורף 54 - 53 לפנה"ס חילק יוליוס קיסר את צבאו לחלקים ופיזר אותו ברחבי גאליה במחנות חורף במקום לרכזו בנקודה אחת. תבואת השדות של אותה שנה הייתה דלה וקיסר לא רצה להעיק על האוכלוסייה בריכוז כל הצבא במקום אחד. כדי לשמור על השקט בחבלי הארץ הבלגים, שהוכנעו בשנת 57 לפנה"ס והיו ידועים באופיים הלוחמני, הוצב חלק ניכר מהיחידות בשטחיהם. החשש הרומאי מפני מרידה בלגית התאמת. הבלגים אשר כעסו על הדרישה לספק לכוחות הרומאים אחוז מתבואתם, במיוחד על רקע היבול הדל של אותה שנה, פתחו במרד רבתי. לא היה זה מרד מאורגן של כל הבלגים תחת פיקוד והנהגה מרכזיים, אלא התקוממות כללית של הבלגים שפעלו ללא תיאום. העדר התיאום החליש את ההתמרדות, וסייע לקיסר להשתלט עליו.

האבורונים (Eburones) היו השבט הראשון שמרד, מפקדיהם היו: אמביוריקס (Ambiorix) וקאטיבולקוס (Catuvolcus). שני אלה טמנו מלכודת לחיל הרומי הגדול שחנה בשטחם. החיל הורכב מהלגיון ה-14 ו-5 קוהורטות נוספות (סדר גודל של לגיון וחצי) ייתכן שכוחות נוספים שהו יחד עם הלגיון, ובסך הכל מנה הכח הרומי כ-6,000 עד 8,000 חיילים תחת פיקודם של שני הלגאטים קווינטוס טיטוריוס סבינוס (Quintus Titurius Sabinus) ולוקיוס אורונקוליוס קוטה (Lucius Aurunculeius Cotta).

מהלך הקרב

האבורונים טמנו מלכודת לסבינוס ולקוטה: בהתחלה תקפו את מחנם המבוצר. התקפה זו נהדפה בקלות על ידי הרומאים. לאחר מתקפה זו, אמביוריקס הגיע למחנה הרומאי וטען כי מדובר באנשים סוררים שלא ניתן לשלוט בהם. אמביוריקס הציג עצמו כנאמן לרומאים, וכי גונבה שמועה לאוזניו שמתארגנים כוחות רבים של מורדים העומדים לתקוף את המחנה הרומי בקרוב. לפיכך הציע אמביוריקס לרומאים מעבר חופשי, כשהוא עצמו יתלווה אליהם, כדי להעביר את הרומאים דרך מעבר בטוח לעבר מושבם של לגיונות רומים אחרים שחנו במרחק מה מהמחנה שלהם. לאחר התייעצות ביניהם, הלגאטים הסכימו להצעתו וארגנו את אנשיהם לעבור למחנה הסמוך. אמביוריקס הוביל אותם דרך גיא צר, שבו טמנו האבורונים מארב לרומאים. בקרב שהתפתח במקום הפתיעו האבורונים את הרומאים וטבחו כמעט בכולם. הלגאטים נהרגו בשדה הקרב, וקבוצה של חיילים ששמרו על מבנה צבאי של חיפוי ותקיפה, הצליחו לברוח משדה הקרב ושבו למחנה שהיה במרחק של כ-2 ק"מ ממקום הקרב. החיילים שחזרו למחנה, הדפו את האבורונים עד לרדת החשכה, ואז בחרו בהתאבדות על פני האפשרות של כניעה וטבח נוסף בידי האבורונים עם עלות השחר.

ראו גם

• מלחמת גאליה
• אמביוריקס

לקריאה נוספת

• Adrian Goldsworthy, Caeser - The life of Colossus. Yale university press, 2006